הדיון על חשיבותו של תואר אקדמי בשנים האחרונות משתנה לחלוטין, ונראה שחברות הענק מתחילות להביע את דעתן. האם עברנו את נקודת האל-חזור?
אין מחלוקת על כך שהון אנושי הוא הדבר החשוב ביותר לארגונים. הצלחת החברה תלויה כולה בכוח האדם. בחברות ההייטק, ובמיוחד בגדולות שבהן, כמו פייסבוק, אפל, גוגל, מיקרוסופט ואמזון, הבינו שבשביל ליצור מוצרים מעולים ולבנות מערך שיווקי מדהים, צריך עובדים איכותייים. תמחור נכון וטרנדים גלובליים לא מספיקים.
גם במשרות בכירות – הדרישה לתואר נעלמת
כאן התחיל המאבק על ההון האנושי. הנכס החשוב ביותר של הארגון. כדי למשוך כוח אדם איכותי, התחילו, בעשר השנים האחרונות, להשקיע יותר ויותר משאבים בגיוס עובדים ובשימור עובדים. בחברות האלה העובדים נהנים מפינוקים ומתנאים שבעשורים הקודמים היו שמורים למיוחסים בלבד. וגם יזמים, שבשנים הקודמות העדיפו להיות עצמאיים, נמשכים לאורח החיים הזה.
במקביל לשינויים האלה, חל שינוי נוסף, שבולט כאשר מסתכלים על מודעות הדרושים שהחברות האלו מפרסמות. ביותר ויותר משרות הדרישה לתואר אקדמי נעלמה. ולא מדובר רק על משרות זוטרות, התופעה הזו נכונה גם למשרות בכירות. וביותר ויותר חברות הבינו שתואר אקדמי אינו מעיד על היכולות של המועמד לתפקיד, והן משקללות פרמטרים רבים כאשר הן מגייסות עובדים.
היום גם תכונות שבעבר נחשבו שליליות, חשובות במשרות רבות
הדרישה לתואר אקדמי בעבר נבעה מכך שתואר אקדמי העיד על יכולת משמעת עצמית, יכולת להבין הוראות ויכולות קשב וריכוז. אבל הדרישות האלה כבר לא רלוונטיות לשוק העבודה כיום. היום תכונות כמו יצירתיות, חשיבה ביקורתית, יכולת עצמאית לפתור בעיות, יכולת לימוד עצמית, ואפילו אינדיבידואליות, שבעבר נתפסה כתכונה שלילית, חשובות יותר.
פעולות שבעבר עשו עובדים בשר ודם, הוחלפו היום על ידי בינה מלאכותית, אלגוריתמים מתוחכמים ורובוטים. לפעולות האלה נדרשו התכונות שמקומות עבודה דרשו בעבר. כיום הצרכים השתנו, וכדי שחברה תפרוץ קדימה, היא צריכה עובדים יצירתיים, אינדיבידואליים וסקרנים. תכונות שלא משתקפות בתארים אקדמיים.
גם סביבת העבודה משתנה
אולם השינוי אינו מתבטא רק בגיוס העובדים ובסביבת עבודה משודרגת. הוא מתבטא גם בניסיון שנעשה בחברות רבות, וגם בענקיות טכנולוגיה, לעבור לשבוע עבודה של 4 ימים. מתוך הבנה שפעולות שבעבר לקחו זמן רב ונעשו באופן פיזי, כבר אינן נדרשות היום. וכיום חלק גדול מהעבודה דורש מחשבה ואסטרטגיה, ואלו אינן תלויות בזמן, ואינן משתקפות בכמות השעות של העובדים.
בחברות האלו מחלחלת גם ההבנה שהדבר הכי חשוב הוא האושר של העובדים. ושהזמן שהעובדים מקדישים למשפחה ולתחביבים, דווקא תורם לפרודוקטיביות שלהם. והשילוב הזה הוא זה שיביא תפוקה גבוהה והישגים, ולא שעות עבודה רבות יותר במשרד.
“הכלכלה החדשה נשענת על הדיגיטל”
לעולם החדש הזה צריך להתרגל ולהתכונן לקראתו. איך עושים את זה? איך שומרים על רלוונטיות בעולם משתנה?
את השאלות האלה הצגנו לאדם טל, מוביל דעת קהל בתחום התעסוקה בדיגיטל, שמספר:
“לקורסים שלי מגיעים בשנים האחרונות חבר’ה יותר ויותר צעירים. יש אצלי תלמידים בני 14-16, והייתה לי אפילו תלמידה בת 12. שכבר במשך הקורס עשתה עשרות אלפי שקלים.”
איך ילדים כל כך צעירים מגיעים לקורסים שלך?
“אלה ילדים שמבינים שהכלכלה החדשה נשענת על הדיגיטל. הם לא מפחדים מהשינויים שהכלכלה הזו מביאה. והם לא מפחדים “לחשוב”. והם גם יודעים שהם צריכים להיות יצירתיים היום כדי להתאים את עצמם לעתיד. אז הם מאמנים את המוח שלהם לחשוב יצירתי וליזום פתרונות יצירתיים”.
“שתביני, החבר’ה האלה עושים כבר היום סכומים שההורים שלהם לא חלמו עליהם אפילו. וזה בזמן שחברים שלהם הולכים במסלול הישן של ציונים טובים ותואר”.
על איזה סכומים אתה מדבר?
“אני מדבר גם על מיליונים. יש לי תלמיד שעשה 6 מיליון עוד לפני הגיוס. אבל יש אצלי גם ילדה שעושה 50 אלף בחודש. הסכומים האלה הם ההוכחות על היכולות שלהם, הם קורות החיים שלהם וכרטיס הכניסה לענקיות הטכנולוגיה”.
אבל למה מי שמצליח לעשות סכומים כאלו כעצמאי ירצה בכלל להיות שכיר בגוגל או במיקרוסופט?
“השאלה היא לא למה הוא ירצה לעבוד בחברות האלה. השאלה היא למה החברות האלו ירצו אותו. והתשובה היא שבחברות האלה מחפשים יזמים. תיאורים יפים בקורות החיים כבר לא מספיקים. מחפשים קבלות והוכחות אמיתיות ליכולות”.
פייסבוק משלמת ליזמים צעירים גם 20 מיליון עבור המוח שלהם
כשבוחנים את הדוחות הכספיים של פייסבוק, מוצאים בהם הוכחות לדברים. פייסבוק קונה סטארטאפים, רק בשביל לפרק אותם. וזה בשביל להשתמש בהון האנושי שלהם לצרכיה. כך יזמים צעירים שהסטארטאפים שלהם נרכשו במיליונים רבים ובעיתונים כותבים עליהם ועל האקזיט שהם עשו, בסופו של דבר נעשים עובדי פייסבוק. והם כבולים לפייסבוק בחוזים ל-5 שנים, שבפייסבוק קוראים להם Talent Acquisition. המשמעות היא שפייסבוק שילמה ליזמים מצליחים גם 10 ו-20 מיליון דולר, רק כדי שיבואו לעבוד אצלה.
אז מה היית ממליץ לבן שלי שעכשיו בכיתה י”א? הוא מבלה את רוב היום במשחקי מחשב, אבל הציונים שלו די טובים והוא ילד סקרן. איך אתה מציע לי להכין אותו לחיים?
“דווקא יש יתרון למשחקי מחשב, הם מכינים את הבן שלך לעבודות שמשלמות הכי הרבה כסף היום. בקורסים שלי אני מלמד מקצועות עם שמות לא רגילים, כמו “מאני האקינג”, “אקוויטי האקינג”, שיווק שותפים וכדומה.”
מה הקורסים האלה?
“הקורסים האלה דומים למשחקי מחשב. אבל מרוויחים בהם כסף אמיתי, ולא נקודות. החבר’ה הצעירים חזקים בזה. הם פורחים אצלנו. אבל הקורסים האלה לא מתאימים רק לצעירים. גם מבוגרים מרוויחים מהם. וזה לא רק כסף. זו חשיבה. לומדים מהם איך כלכלת האינטרנט עובדת היום. הביטחון העצמי עולה, יכולת החשיבה העצמאית, היכולת לפתור בעיות, וגם היצירתיות עולה. ועוד בונוס הוא שגם האנגלית משתפרת, למרות שלא צריך אנגלית בכלל”.
“בעולם של היום הגיל הוא לא פקטור – רק היכולות”
ומה איתי? אני כבר בת 44. זה לא מאוחר מדי?
“ממש ממש לא. בעולם של היום הגיל הוא לא פקטור. הדבר היחיד שמשנה הוא מה את מסוגלת לעשות. מה היכולות שלך, וההוכחות שיש לך ליכולות האלה. הגיל שלך לא משנה, וגם איפה את גרה כבר לא משנה. כי יותר ויותר חברות, גם הגדולות ביותר, מוכנות להעסיק עובדים מהבית. את רק צריכה להראות שיש לך כישורים מתאימים, ושצורת החשיבה שלך מתאימה להם”.
איפה לומדים את הדברים האלה, אם באוניברסיטאות עדיין מלמדים כישורים שהיו רלוונטיים פעם?
“הרבה צעירים, חבר’ה בגיל של הבן שלך, כבר חוקרים את התחום הזה בעצמם. יכול להיות שגם הבן שלך כבר התחיל לשחק עם זה קצת. מאז שהדר אשוח, שהוא תלמיד שלי, שבר את הרשת עם המודעות שלו, שיווק שותפים, מאני האקינג וסחר אונליין נעשו פופולריים בקרב בני נוער”.
“אבל האינטרנט מלא במידע על התחומים האלה. חיפוש בגוגל על המילים שהזכרתי, הוא התחלה מצוינת. אבל למי שרוצה להגיע למידע הזה מהר יותר, אני ממליץ לו לצפות בסדרת הרשת, שפתוחה לזמן מוגבל. אני מספר בה איך אני הגעתי לתחום ואיך הפכתי ליועץ מבוקש בתחום הדיגיטל, שיש לו עשרות עסקים קטנים שמכניסים כסף. וכל זה, בלי בגרות בכלל”.
באמת? אין לך בגרות?
“לא”.
